אחרי שהבנו איך נראה הרצון, איזה צבעים יש לו, איך הוא מריח, איך הוא מרגיש, איך נראה כל חלק בו, התאים שלנו רוטטים ורוקדים ותחושת החזון עוטפת אותנו. 
חלקנו יצאנו לדרך ונתקלנו במחשבות שצצו- ספקות, פחדים, חוסר בטחון, חוסר אמונה. 
חלקנו כבר בעת כתיבת היעדים שמעו קול בראש שאמר- זה לא באמת יקרה, הלוואי וזה יקרה, אין לזה סיכוי, אם יהיה לי מזל זה יקרה, אין לי אף מזל בדברים האלה, זה יכול לקרות לאחרים אבל לא לי. 
אלו קולות חשובים ויש לתת להם מקום ולשמוע אותם, כי הם מאותתים לנו על שאריות הדפוסים הישנים הקיימים במוחנו ואשר מעכבים, מפריעים ומחבלים בבחירה החדשה שהטמענו. 
אותם דפוסים המורכבים מרגשות, זיכרונות, אמונות ותפיסות, אשר מרחיקים אותנו מהגשמת הרצונות שלנו.
אותם נרצה לראות בחלק זה– כלומר, להציף אותם מתת המודע אל המודע, לראות אותם, להרגיש אותם ואז לנקות אותם ולשחרר אותם, ולבחור לוותר עליהם על ידי הבחירה החדשה. בחירה שנצטרך להתמיד בה ולבחור בה שוב ושוב. 
הציפו במדיטציה את כל הפערים מהיעדים- כל התחושות, המחשבות והרגשות שעולים.